שילוב הקולר והרצועה הפך במהרה לנורמה ודבר שבשגרה.
היו גם קולרים העשויים מכסף, זהב, משי וקטיפה מתקופת המלך הנרי השמיני ששימשו לייצוג כמה קרבות הכלב שרד.
היו גם כאלה המעוטרים באבנים, בזהב, יהלומים, וצבעים עזים.
בסביבות 46–44 לפנה"ס, יוליוס קיסר אפילו נאלץ להעיר לאזרחים על כך שהם שמים לב לכלביהם יותר מאשר לילדיהם!
במהלך תקופת הרנסנס כלבים נתפסו ממש כחפצים, ונלקחה בעלות עליהם. לקולרי הכלבים היו מנעולים שרק לבעל הכלב היה את המפתח.
האצילות ובני המעמד הגבוה התחילו לקשט את חבריהם הפרוותיים כבר לפני מאות שנים.
ישנם עדויות צילום עוד בשחור ולבן משנת 1900 לאנשים שמלבישים את כלביהם בתלבושות אנושיות, ממש בגדים של אנשים.
על פי ספרה של 'סינתיה בריאניגן' משנת 2004, 'מלכות הגרייהאונד', לואי ה -13 הצרפתי התהדר במשפחה של כמה עשרות כלבי גרייהאונד.
הוא קישט את הגור החביב עליו צ'ר עמי ('חבר יקר') בצווארון זהב מלא מעוטר באבני אודם יוקרתיות.
כלבים מלכותיים אחרים קיבלו קולרים עטורי יהלומים, שהוטבעו בכתובות וסיפורים, או שעוטרו בפעמונים קטנים.
ולמעשה, הלבשת כלבים בבגדים זכתה לפופולריות רבה, לא היו מעילים לכלבים, בנדנות או פפיונים, הכלבים בבעלות בני המלוכה לפעמים פשוט היו לבושים בתלבושות אנושיות ממוזערות.
ולמעשה, אופנת בעלי חיים התפתחה לתעשייה מייצרת ורווחית החל מהמאה ה – 19.
וכיום לאחר התפתחות אופנתית נוספת, ניתן למצוא מגוון אביזרים מעוצבים, צבעוניים ומהממים לפרוותיים וההולכים על ארבע, ומוצרים תואמים לבעליהם! בקרו בחנות שלנו עכשיו!